מפגש 33 במועדון · עו״ד אסף כהן צידון

רגולציה וזכויות יוצרים ב-AI · יצרת את זה עם AI. זה בכלל שלך?

יצרתם תמונה ב-AI · היא בכלל שלכם? העליתם מסמך של לקוח · מי רואה אותו? הסוכן שלכם עשה טעות · מי משלם? עו״ד אסף כהן צידון עשה סדר במפגש 33 של מועדון AI Master.

אהבתם את המדריך?

אם אתם רציניים לגבי AI,
יש לי משהו הרבה יותר גדול בשבילכם

המדריך הזה הוא רק טעימה. במועדון AI Master אתם לומדים לבנות בעצמכם: דפי נחיתה ללא קוד, אוטומציות וסוכני AI גם בלי רקע טכני. בנוסף תקבלו מפגש שבועי חי, שיעורים מקיפים על Claude, Cowork ו-Claude Code, וקהילה פעילה של בעלי עסקים.

🔊 הקליקו על הוידאו להפעלת הקול

בניית דפי נחיתה ללא כתיבת קוד
בניית אוטומציות וסוכני AI גם לאנשים לא טכניים
מפגש שבועי חי עם עמיחי על כלי AI חדשים
שיעורים ומדריכים מקיפים על Claude, Cowork ו-Claude Code
ספריית פרומפטים וסקילים מתעדכנת
קהילה פעילה של בעלי עסקים, מנהלים ועצמאיים
חבילה של הרצאות אורח מהמומחים המובילים בארץ

מחיר כניסה למועדון

₪47/חודש

עסקה מתמשכת. המנוי מתחדש אוטומטית וממשיך ב-₪47 לחודש.

ביטול בקליק, בכל רגע. אין התחייבות.

אני רוצה להצטרף למועדון ב-₪47

By עמיחי שקלPublished on 26.08.2026Updated on 26.08.2026

אתם מעלים ל-AI חוזה, בדיקות דם, אסטרטגיה של תיק, מסמך של לקוח. אתם מייצרים תמונה, שיר או סרטון ומעלים אותם לקמפיין. אתם נותנים לסוכן משימה ויוצאים לישון. ואף אחד מעולם לא לימד אתכם מה מותר, מה חשוף, ומה קורה כשמשהו משתבש. במפגש 33 של מועדון AI Master אירחנו את עו״ד אסף כהן צידון · עורך דין ונוטריון, חבר ועדת הבינה המלאכותית בלשכת עורכי הדין, ומהקולות הבולטים בישראל בתחום AI ומשפט. הוא לא בא לספר שמסוכן להשתמש. הוא בא לעשות סדר: מה נכנס, מה יוצא, ומי אחראי. המדריך הזה מרכז את כל מה שנאמר במפגש: ההבדל בין כלי שעובד כמו כספת לכלי שעובד כמו מעטפה, למי שייכת יצירה שנוצרה ב-AI בארצות הברית מול בריטניה מול סין, מקרי אמת של סוכנים שגרמו נזק, והצ'ק ליסט של שבע שאלות שאסף נותן לפני כל שימוש.

מה יש במדריך הזה

מה באמת קורה לשיחות שלכם עם ChatGPT, Claude ו-Gemini · ומי יכול לראות אותן
ההבחנה בין מנוי פרטי למנוי ארגוני · ולמה זה משנה יותר מהמחיר
למי שייכת תמונה שיצרתם בננו בננה או במידג'רני · והאם בכלל אפשר להגן עליה
מי אחראי כשסוכן AI מבצע פעולה שלא ביקשתם · כולל עבירה פלילית
איך נראים הזיות AI שהגיעו לבתי משפט, לעיריות ולמשרדי עורכי דין מהגדולים בעולם
איפה עומדת הרגולציה בישראל, באירופה ובארצות הברית נכון לאוגוסט 2026
מתי מותר להשתמש בדמות של אדם מפורסם או פוליטיקאי · ומתי זו תביעה
צ'ק ליסט של שבע שאלות שעוברים עליהן לפני כל משימה רגישה

הפער החינוכי · למה אף אחד לא לימד אתכם להיזהר מ-AI

אסף פתח בציפור הדודו. הדודו נכחדה כי היא חיה במקום נידח שאליו בני אדם לא הגיעו, ולכן מעולם לא למדה שבן אדם מסוכן. חיות אחרות פיתחו אינסטינקט בריחה לאורך דורות. הדודו לא הספיקה, ופשוט ניגשה לצַיָּדים. אותו פער קיים אצלנו מול AI. מגיל אפס לימדו אותנו לא לפתוח את הדלת לזר, להסתכל ימינה ושמאלה לפני חציית כביש, ולא למסור פרטי אשראי בטלפון. בשימוש בבינה מלאכותית אף אחד לא חינך אותנו לכלום. וזה בכוונה קל: זה נוח, זה מהיר, זה כיף. בפעם הראשונה סימנתם וי על תנאי שימוש באורך של עשרות עמודים ומאז לא חשבתם על זה שוב. האינסטינקטים שיש לנו בעולם הפיזי פשוט לא קיימים כאן, ואת המדריך הזה צריך לקרוא כמו שלמדנו פעם חוקי תנועה · מאפס.

אפריל 2025 · הרגע שבו התברר שהשיחות לא נמחקות

באפריל 2025 הוגשה תביעה גדולה נגד OpenAI, ובמסגרתה ניתן צו שחייב אותה למסור כ-20 מיליון לוגים של שיחות משתמשים לגורם שמנהל נגדה את ההליך. החלק שהפתיע את כולם: בין הלוגים היו גם שיחות שסומנו כ-Temporary Chat, כלומר שיחות שהמשתמש מחק. הן נמחקו אצלו. הן לא נמחקו אצלם. משתמשים ששאלו אם דווקא השיחות שלהם נכללו קיבלו תשובה שאפשר לתמצת כך: יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. זה הרגע שבו נפל האסימון לציבור הרחב · שיחה עם AI היא לא יומן שנועל במגירה, וגם לא סוד שמספרים לחבר שסומכים עליו. יש שם עוד צד. מעט אחרי זה הגיע משפט אחד בפודקאסט בן שעה, שבו נאמר שסשן טיפולי מול ChatGPT עלול להיחשף בהליך משפטי. המשפט הזה עשה את כל הכותרות, ופתאום כולם שאלו את אותה שאלה גם על Claude, על Gemini ועל Perplexity.

מי באמת רואה את זה · מה שקרה עם Gemini והמשטרה

זה לא היה חידוש משפטי. גם שיחה עם רופא או פסיכולוג ניתנת לחשיפה בהליך משפטי בנסיבות מסוימות. פשוט אף אחד לא חשב על זה בהקשר של AI. המקרה שהמחיש את זה בישראל: אם ובת שתכננו מסלול בריחה לדרום אמריקה ושאלו את Gemini איפה אפשר לקנות כרטיס SIM בלי תעודת זהות ואיפה אין הסכם הסגרה. השיחות האלה הגיעו לגורמי החקירה. נקודה חשובה שעלתה במפגש: גוגל לא מחויבת אוטומטית למסור מידע. היא בוחנת כל בקשה מול הקריטריונים החוקיים של אותה מדינה. בישראל מוגשות מעל 200 בקשות כאלה בחודש, ובכ-70 אחוז מהמקרים נמצאת סיבה מוצדקת. זו לא חותמת גומי, אבל זו גם לא פרטיות. ובמקביל יש את מה שקורה בלי צו בכלל: פרצות אבטחה. וגם המקרה המפורסם של צוות פיתוח בסמסונג שהזין קוד פנימי למודל שפה, והמידע הזה נחשף. אם אתם עורכי דין, זה אומר שהאסטרטגיה שהעליתם לתיק יכולה להגיע לצד השני. אם אתם עסק, אלה תמחירים, לקוחות וסודות מסחריים.

כספת מול מעטפה · ההבחנה שקובעת הכל

האנלוגיה שאסף בנה עליה את כל המפגש: בנק. כשאתם מסתכלים באפליקציה של הבנק אתם רואים מספר. המספר הזה אומר שאתם סומכים על הבנק שביום שתרצו את הכסף תקבלו אותו. תנסו לבקש מאתיים אלף דולר במזומן בסניף ותראו כמה מהר זה הופך למורכב. לעומת זאת, בכספת בבנק המצב אחר לגמרי. הבנק לא נכנס, לא פותח, לא שואל מה יש שם. שמתם, הוצאתם, זהו. יש חריגים של צו שופט, אבל הם חריגים שבחריגים. כלי AI מתחלקים בדיוק לשתי הקטגוריות האלה: מעטפה · המנויים הפרטיים הרגילים. ChatGPT Plus, Claude Pro, Gemini Pro. חברות רציניות, תנאי שימוש שנראים סבירים, ואתם בעצם סומכים עליהן. יכול להיות שמישהו יסתכל, יכול להיות שלא. כספת · המנויים הארגוניים. Claude Teams ו-Enterprise, ChatGPT Teams ו-Enterprise, וסביבת Google Workspace. שם ההצהרה שונה בשתי נקודות: לא מתאמנים על המידע שלכם, ואין Human Review · אף אחד לא ניגש למידע. וכשאתם מוחקים אצלכם, זה נמחק גם אצלם.

אסף קורא לזה ה-Twenty Dollar Trap. אנשים אומרים לעצמם "אני משלם על מנוי, אז אני בסדר". זה לא נכון. מה שקובע הוא לא אם שילמתם, אלא איזה מנוי יש לכם.

הכלים שנחשבים כספת · מה בוחרים בפועל

Claude Teams או Claude Enterprise · לצוותים ולארגונים שעובדים עם מידע רגיש
ChatGPT Teams או ChatGPT Enterprise · אותו היגיון בצד של OpenAI
Google Workspace עם Gemini · גוגל מצהירה במפורש שאין Human Review בסביבה הארגונית
API של Claude או של OpenAI · לא מתאמנים על הדאטה, ומשלמים לפי שימוש בפועל ולא בחבילה

API, חיסיון והסכמה · שלוש נקודות שנשאלו במפגש

נקודה מעשית שעלתה בשאלות: אפשר לעבוד גם עם Claude Code דרך API אישי במקום דרך חבילת ה-20 או ה-100 דולר. זה יקר יותר כי משלמים לפי כמות שימוש ולא בחבילה קבועה, אבל המידע לא משמש לאימון. ובכיוון ההפוך, טענה שכבר נוסתה בארצות הברית: מרגע שהעליתם מידע חסוי של לקוח לכלי לא ארגוני, אתם בעצם סיפרתם אותו לצד שלישי. ומרגע שסיפרתם אותו, אפשר לטעון שוויתרתם על החיסיון. מסמך שמסכם מידע בין עורך דין ללקוח נשאר מוגן · אבל רק אם נוצר בכלי ארגוני. וגם מול עובדים ולקוחות: היום כבר נהוג לקבל הסכמה מפורשת. אסף מציין בהצעת המחיר ללקוח שנעשה שימוש בבינה מלאכותית ושהוא מתחייב לשימוש בטוח. חברות מכניסות את זה להסכמי העסקה. יבוא יום שזה יהיה מיותר, כמו שאף אחד לא מודיע ללקוח שהוא משתמש במחשב, אבל עוד לא הגענו לשם.

מועדון AI Master

רוצים לבנות דברים כאלה בעצמכם?

המדריך הזה הוא רק טעימה. במועדון AI Master לומדים לבנות לבד: דפי נחיתה ללא קוד, אוטומציות וסוכני AI, עם מפגש חי כל שבוע, הקלטות, ספריית פרומפטים וקהילה תומכת.

להצטרפות למועדון ב-₪47 לחודש

הזיות · המחלה שלא קיימת, העירייה והשופט

ומצד המידע שיוצא, יש את הבעיה ההפוכה: להאמין לכל מה שכתוב. חוקרת שוודית עשתה ניסוי בפרומפט אינג'קשן. היא הזינה למודלים מאמר על מחלת עיניים בשם שהיא המציאה, שלא קיימת. תוך זמן קצר אנשים התחילו לצטט את המחלה הזאת, והיא הופיעה גם בכתבי עת אקדמיים. רק כשזה יצא משליטה היא הודיעה שהמציאה את הכל. על כל מקרה כזה שנתפס, תחשבו כמה מקרים לא נתפסים. במפגש נמנו כמה שכן התגלו: עיריית רמת גן השיבה לתושב בהסתמך על חוזר מנכ״ל שלא היה קיים. התיק הגיע לבית המשפט העליון, שקבע שהעירייה התרשלה ופסק הוצאות משפט גבוהות. משרד עורכי הדין Sullivan & Cromwell בארצות הברית, מהמובילים בעולם ומייצג של OpenAI, גילה עשרות הזיות במסמכים באחד התיקים שלו. אף אחד לא בדק אותם, כי מי בודק את המשרד הכי מוביל. השותף הבכיר במשרד כתב התנצלות אישית לבית המשפט ולצד השני. ושופט בארצות הברית עומד בימים אלה בפני הליכים משמעתיים אחרי שהתברר שאחד העוזרים שלו השתמש בפרפלקסיטי לניסוח החלטה שיפוטית, בלי שום בדיקה. במכתב ההסבר שלו הוא כתב שזו הייתה טיוטה שמעולם לא הייתה צריכה לצאת.

כשמשחררים יותר מדי חבל · שני מקרי אמת

עכשיו לחלק שמפחיד באמת: לא מה ה-AI כותב, אלא מה הוא עושה. לפני שנתיים המקסימום שיכולנו לעשות היה שאלה ותשובה. היום סוכן בונה אתר, עונה ללקוחות, מבצע תשלומים ופועל בזמן שאנחנו ישנים. וכשמשחררים יותר מדי חבל, קורים דברים. מקרה ראשון · סטארטאפ ישראלי שכל המודל העסקי של לקוחותיו נשען על המערכת שלו. המפתח ביקש מסוכן כתיבת קוד לבצע עדכון תוכנה שגרתי. הסוכן גילה בעצמו מפתחות גישה לפלטפורמת פריסה, מפתחות שאף אחד לא הפנה אותו אליהם, החליט להגדיל ראש, פספס את התיעוד, ותשע שניות אחרי ההפעלה מחק גיבוי של שלושה חודשים. עסקים שלמים היו מושבתים 24 שעות עד ששוחזר. וכאן החלק שאסור לפספס: אילו אותו מפתח היה מנהל גרסאות בגיט, זה היה נפתר בדקה. האחריות האנושית היא חלק בלתי נפרד מהסיפור. מקרה שני · באוסטרליה ביקש בחור מהסוכן שלו לתפוס מקום בחדר כושר. הסוכן ראה שאין מקום פנוי, החליט שהבעלים שלו רוצה מקום, נכנס למערכת, פרץ אותה, הוציא אנשים מהתור ושיבץ אותו. הוא ביקש דבר תמים לחלוטין. הסוכן ביצע עבירה פלילית.

כשתחקרו את הסוכן במקרה של מחיקת הגיבוי, הוא הודה. אמר שעשה טעות, שלא היה אמור לעשות את זה, והתנצל. הנזק כבר היה שם.

מי אחראי · Air Canada והתשובה הברורה ביותר במפגש

אז מי משלם על זה? התשובה של אסף חד משמעית: אתם. הסוכן הוא היד הארוכה שלכם, בדיוק כמו עובד. אם עובד גונב מידע מחברה אחרת, המעסיק אחראי. אתם תמיד תוכלו לנסות לצרף את יצרנית המודל להליך ולטעון שהסוכן שלה סטה מההוראות, אבל תנאי השימוש שלהן כתובים בבירור: התנהגות של סוכן AI היא לא צפויה, ואי אפשר לחזות אותה. ההיגיון פשוט. אילו זה היה אחרת, כל אחד היה מפעיל סוכנים שירגלו, יפרצו ויעשו הכל, ובסוף היה אומר "זה לא אני, זה הסוכן שלי". התקדים שסגר את זה סופית הוא Air Canada. אדם בקנדה נסע לוויה של סבתו והצ'אטבוט של החברה אמר לו שהוא יכול לשלם מחיר מלא ולבקש החזר בתוך שלושה חודשים. הוא צילם מסך. כשביקש את ההחזר של כמה מאות דולרים קנדיים, נאמר לו שהיה צריך להגיש תוך שבועיים ושמה שהצ'אטבוט אמר לא רלוונטי. הוא הגיש תביעה קטנה. בכתב ההגנה טענה החברה שהצ'אטבוט הוא אישיות משפטית נפרדת ושהיא לא אחראית למעשיו. בית המשפט קבע שאין דבר כזה: זה ה-AI שלכם, זו האחריות שלכם, ואתם משלמים. זו כנראה התביעה המפורסמת הראשונה נגד צ'אטבוט AI.

זכויות יוצרים · הקוף שהכריע את כל השאלה

ומכאן לצד השני של המשוואה: מה שיוצא. יצרתם תמונה, שיר, מאמר או סרטון. זה שלכם? זכות יוצרים מורכבת משתי זכויות. זכות כלכלית · אתם היחידים שיכולים למכור, להעביר ולהרוויח מהיצירה. וזכות מוסרית · קרדיט, ואיסור לערוך את היצירה בלי רשותכם. פעם המבחן היה פשוט: משהו מקורי, יצירתי, שהושקע בו · ורכיב אנושי. הרכיב האנושי היה כל כך מובן מאליו שאף אחד לא טרח לדבר עליו. ואז הגיעה הבינה המלאכותית, והשאלה הזאת הפכה לעיקר. התקדים שקובע נקרא נרוטו נגד סלייטר, והוא בכלל התחיל מקוף. צלם טבע בריטי בשם דיוויד סלייטר נתן את המצלמה שלו לקוף באינדונזיה, הקוף צילם סלפי, והתמונה הפכה לתערוכה מצליחה. ואז ארגון זכויות בעלי חיים הגיש תביעה בשם הקוף. בית המשפט האמריקאי קבע שני דברים. הראשון: לקוף אין זכויות יוצרים, הוא לא בן אדם. השני, וזה החלק המעניין: גם לסלייטר אין. לא משנה שהמצלמה שלו, לא משנה שהוא הגדיר אותה. הוא לא צילם. אין לאף אחד זכויות בתמונה הזאת, וכל אחד יכול להשתמש בה בחינם, בלי קרדיט ובלי תשלום.

624 ניסיונות במידג'רני · ולמה זה לא עזר

התקדים של הקוף נחת ישירות על יצירות AI. ג'ייסון אלן יצר במידג'רני תמונה שזכתה במקום הראשון בתערוכת ציור, מול יוצרים אנושיים. רק אחרי הזכייה הוא סיפר שהתמונה נוצרה ב-AI, וזה עורר סערה. כשניגש לרשום עליה זכויות יוצרים בארצות הברית, נענה בשלילה. הוא הסביר שהשקיע 624 ניסיונות בפרומפט. התשובה הייתה שזה לא משנה · שש מאות ניסיונות או מיליון, אתה לא יצרת את זה. והתוצאה המעשית הגיעה מיד: אמן אחר לקח את אותה תמונה, הגיש אותה לתחרות אחרת, והסביר שהיא נחלת הכלל בדיוק בגלל שאלן לא הצליח לרשום עליה זכויות. אלן לא יכול היה לעשות שום דבר. זה מה שאנשים לא קולטים כשהם אומרים "לא אכפת לי מזכויות יוצרים". הבעיה היא לא רק שאתם לא מקבלים משהו. הבעיה היא שאין לכם בלעדיות: מישהו יכול לקחת בדיוק את מה שיצרתם ולהשתמש בו, ואתם לא תוכלו למנוע ממנו.

מועדון AI Master פותח לכם את הדלת: מפגש חי כל שבוע, הקלטות וקהילה. ₪47 לחודש, ביטול בכל רגע.

קחו אותי למועדון

שלוש גישות בעולם · ארצות הברית, בריטניה וסין

התשובה משתנה לגמרי לפי המדינה ששואלים בה. ארצות הברית · הקו הכי נוקשה. אין מעורבות אנושית משמעותית, אין בעלות. פרומפטים לבדם לא מייצרים זכויות יוצרים, כמה שלא תשקיעו בהם. אם עשיתם עריכות אישיות מהותיות אחרי הייצור, המצב משתפר. בריטניה · הכי מתקדמים, וזה כבר משנות ה-80. בחוק זכויות היוצרים שלהם קיימת ההגדרה Computer Generated Work · יצירה שאין בה יוצר אנושי. עשיתם את זה במידג'רני, ב-GPT או בננו בננה? מבחינתם אין בעיה. סין · מבחן ביניים, וכנראה המעניין מכולם. במקרה של תמונה שנוצרה ב-Stable Diffusion, בית המשפט בבייג'ינג בדק כמה קשה היה ליוצר. הוא ראה פרומפט של כמאתיים מילים, שלושה סבבי עריכה, הגדרות של צבע עיניים, סגנון שיער, תאורה ואפילו חוקי צילום של ניקון · וקבע שההשקעה מספיקה. נאמר במפורש שאילו הפרומפט היה "Chinese Girl" בלבד, לא היו מכירים בזכויות. הפיצוי שנפסק היה סמלי, בסביבות 70 דולר, אבל התקדים נקבע.

הפרות ודמויות מוכרות · שני קווים אדומים

שתי הבהרות שחשוב לא לפספס. הראשונה: זה שאין ליצירת AI זכויות יוצרים לא הופך אותה למכונת כביסה של הפרות. אם לקחתם דמות מוגנת ועשיתם לה אדפטציה בננו בננה, הזכויות בדמות המקורית עדיין שייכות לבעלים שלה. אי אפשר לבקש ספר המשך להארי פוטר ולומר "ה-AI עשה את זה, אז זה בסדר". השנייה: דמויות של אנשים אמיתיים. לאדם מפורסם יש זכות מסחור על השם והדמות שלו. שימוש בפרצוף שלו כדי לקדם מותג שהוא לא בחר בו הוא עילה לתביעה, וזה קרה גם בארץ וגם בחו״ל. פוליטיקאים הם סיפור מעט שונה, כי לסאטירה, לפרודיה ולביקורת יש הגנה. אבל ההגנה הזאת נשענת על כך שברור לצופה שזה חיקוי. עם מודלים כמו סידאנס 2.5 כבר אי אפשר לדעת, וזה בדיוק המקום שבו ההגנה נשחקת. אסף אמר שהוא היה נזהר מאוד עם דמויות מזוהות.

מהשטח · הפרסומת שנגנזה בגלל פריים אחד

סיפור מהשטח של עמיחי שממחיש כמה זה מעשי. חברה גדולה בישראל רצתה סרטון פרסומת עם זמר מוכר שלא היה זמין. הוא שלח הקלטות קול בוואטסאפ, ונבנה לו כפיל דיגיטלי מלא · הוא מדבר, מזמין אנשים להגרלת טיסה לאתונה, עם ויזואל שלם. הפרסומת יצאה יפהפייה. והיא נגנזה. לא בגלל הזמר. בגלל פריים אחד של אתונה שהתחלף בין יום ללילה, עם הפנתאון ברקע. המשפטנים בחברה חששו שהפריים מבוסס על תמונה אייקונית של צלם מסוים, ושהם ייתבעו. גם אחרי שהוגשה טבלה מלאה עם כל הפרומפטים שהוזנו, שהראתה שלא הוזכר שם של אף אמן, הם לא היו מוכנים לקחת את הסיכון. כיום הרבה פרסומות מבוססות AI ואנשים פחות רגישים לזה, אבל התיעוד עצמו הוא הלקח: יש ארגונים שכבר דורשים לשמור את הפרומפט לצד כל תמונה שנוצרה. ואם מדובר בעבודה של משרד פרסום ללקוח, שווה להסדיר מראש למי שייכים התוצרים.

איפה הרגולציה עומדת · אירופה, ארצות הברית וישראל

ולמי שמחכה שהרגולציה תעשה סדר · היא לא ממהרת. האיחוד האירופי נלחץ לפני כשנתיים וחוקק את ה-EU AI Act, מלא בחובות רישום והיתרים. היישום המלא היה אמור להיכנס לתוקף באוגוסט 2026, ואז האירופאים הבינו שהגזימו. הדחייה שהוכרזה כשנה הפכה כבר לשנתיים, וזה נראה כמו משהו שימשיך להימתח. בארצות הברית זה נקודתי. בקליפורניה רצו AI Act משלהם ובלמו. בקולורדו אמורה להיכנס לתוקף בפברואר 2027 מערכת שדנה באופן אוטונומי בערעורים על דוחות חניה · אתם מקבלים תשובה בלי שאף אדם בדק אותה, עם הודעה שאפשר לערער בפני גורם אנושי. ישראל בחרה במודע להמתין. בוועדת היועץ לחקיקה בכנסת נאמר שלא ממהרים, שרואים מה עושים באירופה ובארצות הברית, ורק אחר כך מאמצים מה שעובד. אסף חושב שזו הייתה החלטה נכונה, ואחת המטרות של ועדת הבינה המלאכותית בלשכת עורכי הדין היא בדיוק למנוע חקיקה חוסמת. המסקנה המעשית: בינתיים אנחנו השוטרים של עצמנו.

הילד שנוהג במכונית · האנלוגיה שסוגרת את המפגש

כלי רכב פרטיים הגיעו לארצות הברית בסוף המאה ה-19. לא היה רישיון, לא היה ביטוח, לא היו חוקי תנועה, וילדים בני עשר נהגו. אנשים נהרגו ונפצעו, ובמדינות מסוימות עברו 20 עד 30 שנה עד חוקי התנועה הראשונים. וכשהחוקים הגיעו, אנשים כעסו. מה פתאום טסט. מה פתאום ביטוח. הילד שלי נוהג מצוין. היום התמונה של ילד בן עשר מאחורי ההגה נראית לנו הזויה, ואנחנו לא מתגעגעים לעולם ההוא. אבל בדיוק שם אנחנו נמצאים עכשיו עם AI. והמסקנה היא לא להפסיק. אפשר למות בתאונת דרכים, וזו לא סיבה לא לנהוג. זו סיבה לדעת איך נוהגים.

הצ'ק ליסט של אסף · שבע שאלות לפני כל משימה רגישה

1. האם יש לי הסכמה · שלי, של הלקוח, של העובד · לשימוש ב-AI במשימה הזאת?

2. מה בדיוק המשימה שאני רוצה לבצע, ואיזה מידע היא דורשת שאעלה?

3. באיזה כלי אני משתמש, ומה המנוי שלי בו · פרטי או ארגוני?

4. האם הכלי מתאמן על המידע שלי או שומר אותו? כספת או מעטפה?

5. האם קראתי את מדיניות הפרטיות של הכלי, ואני יודע איפה אני נמצא בה?

6. האם זו משימה שאפשר לתת לסוכן באופן אוטונומי לגמרי, או שנדרשת בקרה אנושית לפני שהתוצר יוצא החוצה?

7. האם בדקתי את התוצר עצמו · מקורות, ציטוטים, נתונים · או שאני מסתמך על מה שקיבלתי?

השאלה שאסף חוזר אליה בשאלה השישית: מערכת שעונה אוטומטית שאתם בחופשה, או סוכן שמסדר הנהלת חשבונות · סביר. סוכן שמנסח מסמך ללקוח עם אפס בקרה אנושית · לא בטוח שזה רעיון טוב.

הכלים שהוזכרו במפגש

Claude for Enterprise

המנוי הארגוני של Claude · לא מתאמנים על המידע, בלי Human Review

www.anthropic.com/enterprise

ChatGPT for Business

מנויי Teams ו-Enterprise של OpenAI לארגונים ולצוותים

openai.com/business

Google Workspace

סביבת Workspace של גוגל, כולל Gemini בגרסה הארגונית

workspace.google.com

Anthropic Console

עבודה מול API של Claude · תשלום לפי שימוש, בלי אימון על הדאטה

console.anthropic.com

שאלות שנשאלו במפגש

אני משלם 20 דולר בחודש. זה מספיק בשביל שהמידע שלי יהיה מוגן?

לא. המנוי הפרטי הרגיל, גם אם אתם משלמים עליו, נחשב מעטפה: יכול להיות שמישהו יסתכל ויכול להיות שלא, ומחיקה אצלכם לא בהכרח אומרת מחיקה אצלם. מה שקובע הוא סוג המנוי ולא עצם התשלום. למידע רגיש צריך מנוי ארגוני · Teams או Enterprise · או API.

מסמך שנוצר על ידי AI ומסכם מידע בין עורך דין ללקוח · מוגן בחיסיון?

כן, אם הוא נוצר בכלי ארגוני. אם העליתם מידע חסוי לכלי פרטי רגיל, אפשר לטעון שסיפרתם אותו לצד שלישי וויתרתם על החיסיון. בארצות הברית כבר נוסתה הטענה הזאת, וההנחיה המעשית היא לעבוד רק בכלים ארגוניים כשמדובר במידע של לקוחות.

יצרתי תמונה בננו בננה או במידג'רני. יש לי עליה זכויות יוצרים?

בארצות הברית · לא. פרומפטים לבדם לא מייצרים זכויות יוצרים, גם אחרי 624 ניסיונות. בבריטניה · כן, יש להם הגדרה של Computer Generated Work בחוק מאז שנות ה-80. בסין · תלוי כמה השקעתם, ובית משפט בבייג'ינג הכיר בזכויות אחרי פרומפט של כמאתיים מילים ושלושה סבבי עריכה.

הסוכן שלי ביצע פעולה שלא ביקשתי, ואפילו עבירה. אני אחראי?

כן. הסוכן הוא היד הארוכה שלכם, בדיוק כמו עובד. אפשר לנסות לצרף את יצרנית המודל להליך, אבל תנאי השימוש שלה כתובים בבירור. התקדים של Air Canada קבע שאי אפשר לומר "זה לא אני, זה ה-AI שלי". במקרה מאוסטרליה הסוכן פרץ למערכת של חדר כושר אחרי בקשה תמימה לתפוס מקום.

מותר לי להשתמש בדמות של פוליטיקאי או סלב בסרטון AI?

פוליטיקאים נהנים מהגנה של סאטירה, פרודיה וביקורת, אבל ההגנה הזאת נשענת על כך שברור לצופה שזה חיקוי. עם מודלים כמו סידאנס 2.5 כבר אי אפשר להבחין, וזה בדיוק המקום שההגנה נשחקת. לדמות מפורסמת יש גם זכות מסחור על השם והדמות, ושימוש מסחרי בלי אישור הוא עילה לתביעה.

יש כבר חוק AI בישראל שאני צריך לעמוד בו?

לא. אין רגולציה מחייבת בישראל, וזו הייתה החלטה מודעת של הכנסת להמתין ולראות מה עושים בעולם. באירופה ה-EU AI Act נדחה בשנתיים, ובארצות הברית זה נקודתי לפי מדינה. בפועל זה אומר שהאחריות נמצאת עליכם.

צריך רקע משפטי כדי לעבוד עם AI בצורה בטוחה?

לא. צריך לדעת לבחור מנוי נכון, לשמור את הפרומפטים כשמדובר בתוצרים מסחריים, ולבדוק כל תוצר לפני שהוא יוצא החוצה. משרד עורכי דין שגובה 2,000 דולר לשעה נפל על זה בדיוק, כי אף אחד לא בדק.

מה הדבר הכי פשוט שאפשר לעשות כבר מחר בבוקר?

לתעד. שמרו את הפרומפטים לצד התוצר, במיוחד בעבודה מסחרית. ארגונים כבר דורשים את זה, וזה מה שמאפשר להוכיח שלא נעשה שימוש בשם של אמן או ביצירה מוגנת. ואם מדובר בעבודה של ספק ללקוח, הסדירו מראש למי שייכים התוצרים.

מועדון AI Master

רוצים לבנות דברים כאלה בעצמכם?

להצטרפות למועדון ב-₪47 לחודש

המפגש הזה הוא אחד מתוך מפגש שבועי במועדון AI Master. כל שבוע אנחנו לוקחים כלי, נושא או אורח, ויורדים לרזולוציה שאפשר ליישם למחרת בבוקר. מי שרוצה את השאר · הכתובת היא ai-masterclub.com.